| מידע נוסף | אורות הקודש 4 כר' - הראי"ה הרב אברהם יצחק הכהן קוק
מהדורה חדשה !!
"אורות הקודש" הוא אחד מספריו העיקריים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובו מרוכז חלק ניכר ממשנתו הרוחנית של הרב. הספר סודר ונערך על ידי תלמידו של הרב קוק, הרב דוד כהן ("הנזיר"), מתוך כתבי היד שהרב קוק מסר לו. הספר נחשב לאחד העמוקים והמורכבים ביותר מבין כתבי הראי"ה.
מעטים הם ספריו של הרב קוק שנכתבו מלכתחילה בצורת ספר. חלק גדול של כתבי הרב קוק נכתבו בפסקאות במחברותיו הרבות, ללא סדר שיטתי בהם. ספרים רבים של הרב קוק נערכו כקבצים של ציטטות מכתביו בנושאים מסוימים, על ידי תלמידיו המובהקים (בהם: אורות, אורות התשובה, אורות התורה ואחרים), או הדפסת כתביו כסדר שנכתבו במחברותיו, (תחת כותרים ערפלי טוהר בחיי הרב, ו-שמונה קבצים בצירוף הגהתם של המוצאים לאור), ומעטים מהם נכתבו כספרים מלכתחילה על ידי הרב (מוסר אביך, עין אי"ה ועוד).
גם הספר אורות הקודש אינו יצירה מקורית של הרב קוק, אלא עריכה של כתביו על ידי תלמידו הרב דוד כהן ("הנזיר"). בשונה משאר ספרי הרב, אורות הקודש אינו מתמקד באספקט בודד מתורתו, אלא מבקש להקיף את כלל הגותו והשקפתו של הרב על העולם, האדם והאלוהות.
המניע לכתיבת "אורות הקודש", כפי שמספר הרב הנזיר בהקדמה לספר, הוא הדחף שלו לפענח, לברר ולהסביר את שיטתו של הרב קוק. הוא כותב כיצד לאחר פגישתו הראשונה עם הרב קוק התפעל ממנו רבות, ומאז ראה בו כרבו. אולם גם לאחר שלמד אצל הרב קוק במשך תקופה של שבע שנים, עדיין לא ידע להסביר באופן שיטתי את תורתו של הרב. וכך מתאר הרב הנזיר את הדברים:
מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר פורש את הגותו של הראי"ה בשני מישורים: הגותי ("חכמת הקודש") ומוסרי ("מוסר הקודש"). נראה שהחלק השלישי, שאת עריכתו לא הספיק הרב הנזיר לסיים בחייו, התעתד לעסוק במישור הכלל ישראלי (ראו להלן). כל חלק נפתח במבואות ("שערים"), ולאחריהם מופיעים עיקרי השיטה ("מאמרים").
מבנה הספר:
חכמת הקודש:
כרך ראשון - שני שערים: חכמת הקודש, הגיון הקודש.
כרך שני - חמישה מאמרים: הקודש הכללי, החיות העולמית, האחדות הכוללת, הטוב הכללי, התעלות העולם.
מוסר הקודש:
כרך שלישי - שני שערים: מוסר הקודש, דרך הקודש.
כרך רביעי - חמישה מאמרים: האהבה הכוללת, הדבקות הכללית, הענווה האצילית, השלום, העלאת העולם. |
|
|
